זוהי תחושה שכולנו נולדים איתה, זו ההרגשה שלא תמיד יש לה הסבר לוגי אך היא חזקה ועוצמתית לאין שעור.
עם השנים, תחושת הבטן שלנו לעיתים נעשית עמומה, כשקולות אחרים מתעלים על קולנו הפנימי, ומסתירים אותו. תחושה זו איננה נעלמת, היא תמיד שם מחכה בסבלנות שנבחין בה וניתן לה את הכבוד הראוי.
- אינטואיציה יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושה חזקה שבן אדם מסוים לא נמצא בתדר המתאים לנו, שזה פשוט לא נכון ולא מתאים, גם כשאין "סיבה" מספקת. היא יכולה להתבטא גם בנוגע להחלטה מסוימת שפשוט מרגישה לנו כמו הדבר הנכון לעשות, גם אם זה כרוך בלא נודע, גם אם מדובר בסיכון או בהחלטה שאולי אינה מוגדרת כ"בטוחה" – אך אנחנו בטוחים לגבינו במצב זה.
- בהגיענו לצומת דרכים כלשהו, דרך מופלאה לבחור לאן לפנות ומה לעשות טמונה דווקא בשקט. לא בבריחה לקבלת אינספור עצות מאחרים, אלא הליכה למקום שקט ונכון עבורנו – פנימה. זוהי אינה קלישאה של המאה ה-21, אנחנו באמת יודעים מה נכון עבורנו, יותר מכל אחד אחר.
חשוב לזכור שיש הבדל בין הקשבה לקולנו הפנימי לבין בריחה לצורך מילוי צרכים וסיפוקים רגעיים, שמקורם דווקא בטשטוש האני האמיתי שלנו – וההרגשה לאחר מילואם היא אינה שלווה, אלא דווקא ריקנות ורצון לעוד, מעין חוסר סיפוק תמידי.
ואילו, לאחר שבחרנו בהחלטה שאנו באמת מרגישים איתה שלמים, התחושה תלווה בהתעלות על עצמנו, בהרגשה שהגענו למקום הנכון עבורנו.
זוהי לא נוסחה, אך מדובר במיומנות שצריך לתרגל בעולם בו התרגלנו להקות את החושים שלנו, ולהסוות אותם בפילטרים יפים באינסטגרם.
מדובר בניסוי ותהייה, אין דבר כזה נכון או לא נכון, ובמבחן התוצאה אנחנו נדע ונרגיש באיזו דרך בחרנו לצעוד הפעם. הדרך המדויקת עוברת דרך הסתכלות פנימה.
Victoria Miller 