כפי שניתן לשים לב, אני מאודדד מעריכה את התכנים של איתן עזריה.

הפודקסט האחרון שהועלה הוא בנושא ספרים, ואיך לא, כמובן שאהבתי את הפרק והוא דייק לי כמה דגשים חשובים בנושא לקריאת ספרים, הן מבחינה טכנית אך בעיקר מבחינה מהותית ואיכותית. לא רק איך לקרוא יותר ספרים בפרק זמן מסוים, אלא גם איך להטמיע את הנקרא, ליישמו ולהביאו לידי ביטוי בעולם הגשמי וכמובן הפנימי.
כפי ש Jim Rohn אמר –

Poor people have big TV's. Rich people have big libraries

Jim Rohn

המשפט מסכם בצורה נפלאה את המסר העיקרי בפרק. אין מדובר בעושר או עוני חומרי, אלא תודעתי. לא לדעת פרספקטיבות של אנשים, לחיות את החיים בידיעה שאתה יודע הכל, זה העוני הגדול ביותר שיכול להיות. להשתמש בספרים כדי להאיץ את קצב ההתקדמות שלנו בחיים. היכולת לקבל את הספר מזוקק ל200 עמודים היא מדהימה בעייני, ויכולה לקצר מאוד את הדרך ללמוד דבר מה ולהעמיק בתחום מסוים. אתחיל ואומר שספרים זה לחלוטין השופינג האהוב עלי (!).

מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי בתור מישהי שהיו לה הרבה ספרים ואהבה לקרוא, אך בשנים האחרונות זה התעצם לאין שיעור, ובשנה וחצי האחרונות זה הואץ עוד יותר. באותה נשימה ועל אותו מטבע, אני לא רואה טלוויזיה, גם לא נטפליקס ולא יוטיוב. מעניין שזה לא נעשה בכוונה תחילה, או עם איזו כוונה מוצהרת לעשות זאת, זה פשוט קרה עם כוח האינרציה, כפי שאומרים… זה הפסיק לעניין אותי. כן, סרטים בקולנוע זה דבר אחר חוויה אחרת, אבל ככה, פשוט לא תמצאו אותי רואה לבדי איזו סדרה או פרק במשהו.

אז אילו דגשים אהבתי בפרק של איתן?

1. לבוא עם מטרה כשקוראים ספר – המטרה לא חייבת להיות התפתחות אישית, אלא אפילו הנאה. 99% מהספרים שברשותי הם ספרי non-fiction כי זה באמת מה שמעניין ומרתק אותי (וגם זה כמובן מגיע במנעד מאוד רחב של תחומים), רומנים וספרי הרפתקאות פחות מעניינים אותי ואני מעדיפה להשקיע את הזמן בקריאת ספרים שיכולים לעזור לי בהתפתחות בתחום מסוים, בלמידה על התחום.אך זה לא העניין – אם המטרה היא להתנתק קצת, לנוח ולעשות משהו כיף, והכלי הוא רומן סוחף או כל דבר אחר, זה הכי מבורך שיש! כי זה משרת את המטרה, וזה הדגש. ובאופן כללי – ככל שהספר יותאם יותר לשלב אליו אני רוצה לקפוץ בחיים, תהיה לי גם יותר מוטיבציה, רצון ואנרגיה. העקרון הזה מדגיש את העובדה שאנחנו רוצים לדעת מה המטרות שלנו בחיים, לאן אני הולכת? מה הידע שאם יהיה לי אותו אני אקפוץ לרמה הבאה?

2. לסכם את הרעיון העיקרי שהבנת במשפט, בשביל עצמך. רעיון מאוד יפה שאיתן ציין בפרק! הבנת הרעיון המרכזי. לפתוח מסמך בגוגל דוקס למשל, ולכל ספר – לכתוב את התכלס המרכזי שלו במשפט אחר, השורה התחתונה. נכון, שהערך האמיתי הוא הדרך שעברתי בקריאה בכדי להבין את השורה התחתונה, אבל הרעיון הגדול של עצם הבנת השורה התחתונה, מפתח את היכולת לתמצת מידע רחב וגדול למשפט אחר. מעבר לכך, אם ניקח זאת הלאה – אם נדע להעביר את הרעיון הזה לאדם אחר, זה אומר בהכרח שהטמענו אותו תודעתית ביננו לעצמנו ועשינו התקדמות.

3. למקבל ספרים! בשנה האחרונה התחלתי למקבל ספרים, לרב מדובר בשני ספרים שאני קוראת במקביל, כאשר יחסי הקריאה משתנים וכמובן תלויים פר ספר ופר הרגשה שלי. בעבר, באתי מנקודת ראייה מאוד פרפקציוניסטית בהקשר של קריאה, ואם הייתי מתחילה ספר, היה לי קול בראש שאמר שאני חייבת (!) לסיים אותו. אך בחיים, כמו בחיים, לעיתים מרגישים איזו תקיעות על פרק מסוים או רעיון שנמרח, יכולות להיות מגוון סיבות לכך. בעבר, הייתי "נלחמת" על לסיים, ולעיתים לא באמת הייתי מסיימת אותו, אך הייתי נותרת עם תחושת החמצה ואכזבה.איתן אמר משפט שמאוד התחברתי אליו, לא שמעתי אותו בהקשר ובקונסטולציה הזו, אבל אני מניחה שהוא הוביל אותי לפעול כך – המטרה שהספר ישרת אותנו, ולא אנחנו את הספר. ובמילים פשוטות – אין זה נדרש בהכרח שנתקע על ספר אחד ונסיים אותו, בתחושה שחייבים כי התחלנו. לי, באופן אישי, ההרגל של מקבול הספרים, מאוד מיטיב ומתאים לי מכמה סיבות. לפעמים קצת נמאס מהספר, לא במובן של להפסיק לקרוא אותו, אבל דווקא לקחת צעד אחורה ולקרוא משהו קצת אחר, ואז לחזור שוב לספר הנוכחי, יכול מאוד לרענן ולעזור, להגיע לספר שוב בפרספקטיבה אחרת, וקצת "להתגעגע" ולהיזכר ברעיונות האלה שוב. מלבד זאת, זה גם עוזר לי להטמיע רעיונות, כי ההפסקה הקטנה הזו שאני לוקחת (זה יכול להיות של יומיים, לסירוגין, או של שבוע), גורמת לי להגיע לספר קצת אחרת ולהסתכל עליו מנקודת מבט רעננה.

4. ספרי שמע AUDIO BOOKS – ניסיתי בעברי להקשיב לספרי שמע, אך זה פחות הסתדר לי כי לרב דעתי הייתה מעבר מוסחת כי לא הייתי נוכחת כל כולי בהקשבה, ואז יצא שהתפספסו הרבה רעיונות. אך לאחרונה התחלתי לשלב ספרים שאני קוראת באופן פיזי יחד עם ספרי השמע התואמים שלהם, ואני דווקא מרגישה שזה מעניק המשכיות והטמעה רחבה יותר של הנאמר בספר.מבחינת פודקסטים – אני מאזינה הדוקה על בסיס יומיומי, תוך כדי פעולות אחרות, והאמת שזה לא רחוק מספר שמע. מבחינת מהירות ההקשבה – זה דבר מעניין שאני עושה ניסוי ותהייה איתו לאחרונה.

עקב הקורונה, רב הלימודים באוניברסיטה עברו לזום, ואיתם גם ההרצאות המוקלטות. כדי להיות יותר יעילה ולמקסם את הזמנים שלי, התחלתי להקשיב להרצאות במהירויות x1.5, מה שהפך לאט לאט גם ל-x1.75 ובהרצאות מסוימות גם ל-x2. כמובן שיש טרייד אוף בין מהירות ההאזנה לבין ההבנה וההטמעה של החומר, וזה משתנה מהרצאה להרצאה, אבל, כן, החשיבות העליונה אצלי היא יותר איכות ההבנה וההטמעה של הרעיונות, על פני סתם "לתקתק" עוד הרצאות ולסמן וי. גם לעולם הפודקסטים הבאתי את זה, ולרב אני מאזינה במהירות של x1.5, אבל… היה איזה ספר שלא הייתה שם אפשרות להגביר את קצב הדיבור, ו"נאלצתי" להקשיב במהירות הרגילה. קרה דבר מאוד מעניין (!), בהתחלה זה הרגיש לי מאוד מאוד איטי, מאוד.

אבל ככל שהספר התקדם, הבנתי שהרעיונות וההבנה שלי, הפכו ליותר עמוקים, ובמקביל – ראיתי שאת הפודקסטים שאני מאזינה להם במהירות x1.5, קשה לי לחזור על מה שהקשבתי, כי זה לעיתים טרייד אוף גדול מידי. בכל מקרה – השימוש בספרי שמע יכול להעצים משמעותית את החוויה של הקריאה, מבחינתי הוא לא מחליף ספרים קשיחים, אך השילוב של שניהם ביחד – פה היתרון העצום.

5. לדבר על התוכן עם אנשים! לספר על רעיונות שלמדתי לחברים. עצם האינטגרציה הזו, להביא לידי ביטוי את הרעיונות שקראתי בעל פה מזקקים ומדייקים אותם; בדיוק כמו שעוזר לשלב את זה בלמידה, ולהסביר למישהו רעיונות שלמדנו הוא המבחן האמיתי אם הבנו את החומר.

יש עוד המון רעיונות ודגשים מדהימים בפרק ואני הכי ממליצה שיש להקשיב לו, אחד הטובים ששמעתי לאחרונה ויכול לתת המון ערך אם ניישם את הרעיונות האלה!