אמא מאמנת / אפרת לקט ספר בנושא הורות. איך הגעתי לזה?

בעודי משוטטת בסטורי באינסטגרם, נתקלתי בסטורי של Shiran Kadar Miller שהיה מלווה בתמונה מתוך הספר "אמא מאמנת" של אפרת לקט. הציטוט שצולם מתוך הספר גרם לי להשתהות לרגע, עצרתי אותו, עשיתי screen shot, וקראתי אותו כמה פעמים אפילו. לא עברו כמה דקות עד שהחלטתי לקנות את הספר עם הקוד קופון שהיא פרסמה, ולמרות שזה כביכול ספר בנושא חינוך והורות, הרגשתי שהוא כן יכול לתרום לי הרבה ולהעשיר אותי גם עכשיו כשאני עוד לא בשלב הזה בחיי; מעבר לכך – שהנושא הספר סופר מעניין אותי והספר סיקרן אותי בטירוף.

הוא הגיע מהר מאוד (!) והייתי נלהבת להתחיל לקרוא אותו. ואכן, צללתי לתוכו מהר מאוד וגם חזק מאוד, בעודי מתפעלת מהרעיונות המדהימים שאפרת הביאה לידי ביטוי בספר, הוא כלכך עניין אותי עד שרבים מחבריי התחילו לשמוע כל מיני תובנות וסיפורים שאהבתי מהספר, והתחלתי לדבר עליו המון וגם לראות איך אני מביאה לידי ביטוי עכשיו את הכלים האלה באופן מעשי לחיי.

מעבר לכך – במשך כל קריאת הספר ועד עכשיו מהדהדת בי המחשבה, איך העולם היה נראה אם ילדים היו גדלים באופן הזה? מדובר בהסתכלות מעצימה, סקרנית ובעיקר מודעת כלפי עולם החינוך וגידול הילדים, ומשאלתי היא שיותר ויותר הורים יהיו מודעים לכלים האלה. באמת ובתמים אני חושבת שהעולם יהיה מקום טוב יותר, אוהב יותר, מכיל יותר ומקבל, אם אפילו רק חלק מהתכנים שיש בספר היו מיושמים.

מה נגע בי בספר? בלי קשר להורות, האמירה המפורסמת של גנדי, "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" הוא אמרה שאני מתחברת אליה מאוד, ובעיני באה לידי ביטוי באופן המובהק ביותר במערכת היחסים בין הורים לילדים. להיות מודעת לערכים ואמות המידה על פיהן רוצים לחיות, להוות דוגמא ובעצם להיות האדם שאת רוצה שהילד יגדל להיות.

יש בספר המוןןן עקרונות, דגשים, רעיונות ותחומים בו הוא נוגע, על קצה המזלג:

1. היי האדם שאת רוצה שהילד יגדל להיות – הילד לומד דרך חוויה, הוא יקשיב ל*איך* שאמרת את המשפט (למשל צעקת), ולא ל*מה* שאמרת (אל תצעק), ואם יש סתירה בין מה שביקשת לבין איך שביקשת, הילד יפנים את החוויה ולא את המלל. הוא יזכור את הצעקה וילמד לצעוק בעצמו

2. להנכיח את ערך ההקשבה, לדבר פחות ולהקשיב יותר. להיות סקרנית להוטה ובוחנת איך מרגיש הילד שמדבר. ובאופן כללי, מה הקשבה מלאה כוללת? הקשבה נטולת מסכים ונקייה ממסיחים.
א. תשומת לב
ב. הבנה
ג. אכפת לי ומעבר לכך – לשים את הדעות הקדומות בצד, את ניסיון החיים, הפרשנויות, כי הילד הוא ישות עצמאית ולא בהכרח זקוק לניסיון שלך אלא לשאלות שתשאלי אותו ולתשובות שהוא יצליח לתת לעצמו בעצמו
ללמוד ממנו משהו, וללמוד משהו עליו!ההקשבה לילד (ולכל אדם) חשובה ביותר כי היא מלמת אותו על מקומו בעולם, שהוא ראוי שיקשיבו לו. מקשיב טוב יוצר ערך ותועלת לשני האנשים בו-זמנית, למדבר ולמקשיב.

3. שאילת שאלות – "איך היה היום, כיף?", "אם הייתי במקומך…", "הכי טוב ש…"וואו זה אחד הכלים והפרקים היפים בספר בעיני. להבין להפריד בין ניסיון החיים שלנו, שהפך אותנו לאנשים השלמים והמיוחדים שהם אנחנו, לבין הילדים – להם יש מסלול אחר. הילד שונה ממך, הוא יצליח, יכשל, יעשה טעויות, ליבו ישבר והוא יתווכח עם חברים. הוא לא כרטיס הביקור של האמא, וגם לא שלוחה. כדי שהילד יוכל לומר למה הוא זקוק וצריך הוא נדרש לקשב פנימי עמוק מאוד שלו עם עצמו. יש לי עוד המון תובנות מרחיקות לכת ועקרונות שמאוד אהבתי בספר, שעל כל אחד יש המון כלים ודפים ארוכים בהסברים ודוגמאות: לאתגר, לאמן ולא לתקן, אנושיות היא המושלמות החדשה, עצמאות, ערכים, רגשות, עידוד וחיזוק חוזקות, ניהול זמן ופרויקטים, בית ללא עונשים וחשיבות בחירת השפה המילים והתוכן ("בבית הזה מדברים על הכל").

עד כה אני בעמוד 217 ונותרו לי עוד כ70 עמודים, קרוב לוודאי שאכתוב פוסט המשך על הספר החשוב והיפיפיה הזה.בעייני יש ערך עצום בכלים האלה, בעיקר להורים, אך ממש לא רק (!).

ונאמר תודה לאינסטגרם שהודות לו נחשפתי לספר הזה ולאפרת