פסיכולוגיה ומדיטציה בודהיסטית באוניברסיטה

"פסיכולוגיה והמדיטציה הבודהיסטית ונדידתם אל המערב" – אכן זהו קורס באוניברסיטת תל אביב!

ואני מרגישה ברת מזל שזכיתי לקחת חלק בו וללמוד מד"ר קרן ארבל המופלאה.

כפי שניתן להסיק מפוסט אחד או שניים שכתבתי ומהתכנים שאני נוטה לפרסם, החומר הנלמד בקורס מרתק בעיני והוא אחד מהאהובים עלי בסמסטר הנוכחי. התוכן משלב בין תיאוריה מעניינת ובין תרגול ופרקטיקה של התורות הנלמדות ויישומן בחיי היום-יום. אנחנו מקבלים שיעורי בית! ושיעורי בית שאשכרה רוצים לעשות (מצורף צילום מסך בהמשך).קרן מעבירה את התוכן באופן מדויק מאוד, לא מתפשרת על ההסברים ועל הדיוק של העברת המסר, כמו גם מכווינה אותנו הסטודנטים לעומקם של הנושאים והשאלות הנשאלות.

מעבר מכך – כמה כיף שיש קהילה של אנשים, סטודנטים, בעלי תחומי עניין בנושא, מודעים ובעלי רצון להתפתח, ללמוד ולהפוך את חייהם למטיבים יותר! השיעור האחרון היה מעניין מאוד, והיה אחד השיעורים שהייתי נוכחת (תודעתית) כמעט ברובו הגדול עם מעט מאוד הסחות דעת, והיו לי תובנות והארות מסקרנות מאוד. דיברנו על מונחים שלמדנו קודם לכן, מקריאה של מאמרי חובה כמו גם מתכנים שקרן העבירה בעצמה. כמה נושאים שעסקנו בהם היו:

1. אז איפה בעצם נכנס התרגול מדיטטיבי לפעולה? ברגע שיש מגע של WISE ATTENTION אנו מתחילים לפרק את התגובות האוטומטיות של סלידה, השתוקקות, היאחזות, יהירות, לתת להן להיות, להתמוסס ולא להיאחז בהן. הדיאגרמה המפורטת מאוד שמצורפת באחת התמונות מהווה מעין סיכום לנלמד בקורס עד כה ומפרקת את ארבעת מוקדי תשומת הלב לפרטים.

2. אספקט נוסף של התרגול הינו ארבעת מצבי התודעה השמיימים, איכויות שפירושן שחרור התודעה
(1) מטה METTA: טוב לב, ידידות, התכוונות אוהבת
(2) קרונה KARUNNA: חמלה. מזכיר קארמה. המשמעות מגיעה מהשורש של פעולה. זוהי לא רק מעלה מנטלית אלא גם כפעולה בעולם
(3) מודיטה MUDITA: לא רק שמחה, אלא שמחה בשמחת הזולת (כי יש עוד מילים לשמחה בפאלי). ובמילים אחרות – פירגון
(4) אופקה UPEKKHA: יציבות נפשית, איזון פנימי. לא מיד מגיבים

בהרצאות הקודמות דיברנו על איכות תשומת לב/מיינדפולנס – שמשמעותה נוכחות, הבחנה מה קורה והיכולת לא להזדהות ולא להזין את הלא מיטיב.כעת עברנו לתרגול נוסף שמטפחים באופן יזום (!) – לא רק נוכחות וראייה צלולה ויכולת להבחין מה מתרחש, מה לא להזין.

מדובר באספקט המהווה טיפוח יזום פעיל ואקטיבי של יכולות מיטיבות. יש בהן תנועה מטפחת אך גם שולחת החוצה. לא נעשה רק במסגרת העצמי אלא יוצא החוצה אל תוך כל העולם!איך מטפחים את התרגול הזה בפועל? "להיות בחמלה", איך בעצם?אחת הדרכים שניתן לטפח את האיכויות האלה, היא דווקא על ידי זיהוי האיכויות הלא מיטיבות. חשוב לציין כי כשיש כעס/שנאה קשה לאהבה/חמלה להתפתח, אך גם להפך. אלו תרגולים משלמים אחד של השני, והעבודה עם האורחים והמכשולים חשובה. לדעת לזהות את הסלידה, לשחרר לשמוט לשחרר, ובאופן זה יהיה יותר קל לטפח את ההפך – את איכויות החברות והחמלה.לכן יש חשיבות להתחיל דווקא עם תרגול תשומת הלב, וזאת מתוך ההבנה של איך התודעה עובדת, ושימת הזרקור על מה אני בוחרת להזין. בטבלה שמתארת את ארבעת הלכי הרוח הנעלים ניתן לזהות עידונים מעניינים מאוד באיכויות הללו.

3. ארבעת פריצות הדרך
– יש שלב מסוים בתרגול של הדרך, שברגע הזה כבר אין דרך חזרה לאחור אל מה שהיינו קום. מהרגע הזה והלאה ניתן רק להתקדם. "להיות תלמיד אצילי" – המונח "אצילי" לא מעיד על כך שהאדם משוחרר באופן מלא, אלא שהוא נכנס לתוך הזרם. הוא השתחרר רק משלושת הכבלים הראשונים (השקפה בדבר זהות עצמית קבועה ונצחית, ספק והיצמדות לטקסים וציווים חיצוניים). מדובר בחתיכת השגה. – בתודעה אין יותר השקפה מוטעית שיש זהות עצמית, אך חשוב מאוד לציין שזה לא אומר שאין תחושה של עצמי. – אין יותר ספק מה מיטיב ומה לא.- והשלישי זה הצמדות לטקסים. שזה היבט מעניין מאוד! ואני חייבת לציין שאני אכן חשתי אותה וברגע שדיברנו עליו בהרצאה הייתה לי מעין "הארה", כי לא חשבתי לשים להיבט הזה תווית לפני כן, אך כן נעשית מודעת עליו. בהמשך, הפריצה הבאה – בנוסף לעקירת שלושת הכבלים הראשונים, מחלישה גם את התשוקות להנאות החושים, ומעמיקה עוד תחומים. יש החלשה, אך התחומים הנ"ל לא נעלמים.תודעה שאין לה השתוקקות ואין לה שנאה! זה אכן כמעט בלתי נתפס עבורנו וגם לא מוכר, אולי רעיונית, אבל לראות אדם כזה? מעטים האנשים שנמצאים שם (האמת שאני יכולה לחשוב על בנאדם אחד ומיוחד כזה שאני מכירה, ובאמת ובתמים אני חושבת שהיא נמצאת במקום הזה, אך רובנו ככולנו לא…).הפריצה האחרונה – זה להיות FULLY AWAKENED. מה המשמעות הזו? כל חמשת הדברים הבאים יתרחשו:עקירת ההשתוקקות אפילו למצבי תודעה מיטיבים! החרדה – במובן הקיומי, החרדה הבסיסית של תחושת האני, המעודן, גם היא נעלמת, כמו גם הבורות – אי הידיעה, לגבי טבע החוויה.

4. מהו השחרור במסורת הבודהיסטית? חשיבות המודל הזה היא ההבנה שההתעוררות והשחרור – הם לא מה הבנתי ולא איזו חוויות מדיטטיביות מופלאות היו לי, אלא דווקא ממה התודעה התשחררה ומה נעלם. דיברנו על חוויות קצה – שיכולות להיות פסיכדליות למשל, כמו גם על הפער הגדול של החוויה עצמה, ובין ה"חזרה" לקרקע ולמציאות החומרית כביכול, שיכול להיות גדול.


היבט האינטגרציה – גם חוויות במדיטציה פורמלית יכולות להיות "גבוהות" מאוד… ואז, כל ה"סחלה" עולה בחזרה, ופה (!) טמון האוצר האמיתי, לקשר על הפער הזה – בין החוויה עצמה לבין המציאות היומיומית שלנו. עכשיו רואים את היהירות, הביקורתיות, הבורות והשיפוטיות שלנו. ופה זוהי הזדמנות עצומה לטפח את תכונות התודעה החומלת. על זה מודל ההתעוררות שם דגש!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s