בדיוק לפני חודש, ב-15 ליוני, חבר סיפר לי כדרך אגב שהוא החליט לקחת הפסקה של חודש מהרשתות החברתיות (ככה גם לרגל תקופת המבחנים שהתחילה). לא עברו כמה דקות מהרגע שסיפר לי – והחלטתי גם לקחת על עצמי את המשימה הזו! זה בדיוק בא בזמן (מבחנים) וגם הרגשתי שאני רוצה לקחת קצת הפסקה.
כבר היו לי פעמים שמחקתי את האפליקציות של הפייסבוק והאינסטגרם מהאייפון, אך לא עבר זמן רב וחזרתי אליהן. לכן הפעם החלטתי באמת לעשות עם עצמי מעין אתגר, שהגיע בדיוק בזמן כשהחלה תקופת המבחנים העמוסה מאוד. מעבר לכך, זה היה גם ניסוי על עצמי לראות איך החודש יראה וישפיע על תחומי החיים שלי ועלי.
- במהלך השבוע הראשון זה היה מעניין ומעט מאתגר. שמתי לב שאני מנסה למצוא תחליף! כמובן שזה היה מתוך הרגל של scrolling חסר מעש. התחליף (המקסים) שלי היה – לינקדין! ברגע ששמתי את האצבע על זה, שזה סוג של להחליף התמכרות אחת באחרת, החלטתי שזה לא מקדם אותי ולכן מחקתי גם את האפליקציה הזו ונכנסתי לשם במידת הצורך מהלפטופ.
- לאחר שבועיים, התרגלתי לזה כבר, והרגשתי שרמת האפקטיביות שלי במהלך הלמידה עלתה, כמו גם רמת הריכוז. את ההפסקות מהלמידה למבחנים ביליתי בעיקר באימונים במכון, בהליכות שמש עם פודקסט מעניין, בקריאת ספרים, ובבילוי אמיתי (לא וירטואלי) עם חבריי.
- שלושה שבועות לתוך האתגר – סיימתי ספר אחד (Atomic habits), התחלתי שלושה ספרים (Recapture the Rapture by Jamie Wheal, 6 Pillars of Self-esteem by Nathaniel Branden, ואבא עשיר אבא עני). האזנתי לכמות נכבדת מאוד (!!!) של פודקסטים מרתקים במגוון נושאים (מכלכלה ופיננסים, יזמות, פילוסופיה ופסיכולוגיה, פיזיקה קוונטית, פסיכדליה והשפעתה במגוון תחומים, מערכות יחסים, מיניות, כלכלה התנהגותית ועוד ועוד). למדתי באמת מאנשים מרתקים מעולמות שונים ומגוונים מאוד! חיים שפירא שהתאהבתי בו, דן אריאלי הנפלא, תמי פטרסון (אשתו של ג'ורדן פטרסון המהממת!!!) מייקל פולאן (הרצאה מומלצת מאוד ב-Google Talks שנקראת How to change your mind ובה הוא מספר ועונה על שאלות בנוגע למחקר העדכני בנושא פסיכדליים ומה אפשר ללמוד מהם על מודעות, התמכרות, מוות, דכאון והתעלות) ועוד רבים טובים ואחרים…
- לאחר חודש – מעבר מכך שזה כבר לא היה חסר לי כלל, הבנתי כמה הספקתי יותר! לא רק מבחינת ההספק ביחס לזמן שלי, אלא גם מבחינת רמות האנרגיה שלי במהלך היום, הנוכחות שלי בעשייה ובהוויה, וגם בנוכחות שלי במערכות יחסים עם אחרים.
אז fast forward חודש קדימה – מה למדתי מחודש ללא פייסבוק ואינסטגרם?
כמו תמיד, הכל מתחיל ונגמר במערכת היחסים שלנו עם הדברים, ולא בהכרח בדברים עצמם! כלומר, יש אספקטים חיוביים ומיטיבים לרשתות החברתיות, וישנם כאלה שהם פחות. דרך האמצע היא לרב הדרך הטובה והמועדפת יותר לטווח הארוך, אבל לוקח זמן להגיע לשם, ובנוסף צריך להבין איך לעשות את זה נכון וגם לשמר זאת לאורך זמן.
לסביבה שלנו יש השפעה רבה על ההרגלים שלנו – בין אם זה לסביבה הפיזית שלנו (היכן מזרן היוגה שלי ונעלי הספורט, או האם האפליקציה נמצאת על המסך הראשי של האייפון) או לסביבה החברתית בה אנחנו נמצאים ומעגלי האנשים שמקיפים אותנו ביום-יום.
אני אדגיש ואומר כי בעייני לרשתות החברתיות יש ערך חיובי, אני רואה אותן כפלטפורמה דרכה ניתן להכיר אנשים מעניינים וחדשים, ואכן הכרתי חברים רבים (!) ואנשים משמעותיים לאורך הדרך.
עם זאת, אני חושבת שלעיתים רבות, עלולים לבזבז בה זמן רב מידי, וזה גורר בין השאר גם בזבוז אנרגיה שיכולה להיות מנותבת לתחומים אחרים. מהחודש הזה בלבד, ראיתי כמה התפתחתי במגוון תחומים, וגם דייקתי ושיניתי את חשיבתי, התנהלותי, והתחלתי לראות דברים קצת יותר בבהירות, כמו גם – היה לי יותר זמן לזה.
- סיימתי את Atomic Habits שהוא ספר מרתק!!! ומומלץ מאוד. פרקטי, אך גם סוחף מבחינה קריאה, קליל מאוד לקריאה וידידותי לקרוא. כמו גם – יעיל. קראתי בעבר את "כוחו של הרגל", אבל הרגשתי שהוא לא נתן מספיק כלים מעשיים, אלא היה יותר בהיבט התאורטי. ואילו, Atomic Habits מעניק תוואי דרך מאוד נהיר בנוגע לאיך הרגלים נוצרים, מלווה בגרפים ובתהליכים ברורים בנוגע למנגנון היווצרות ההרגל, וכיצד ניתן להשפיע עליו – ממגוון זוויות שונות. התחלתי ליישם חלק מהכלים, ואכן מצאתי שהם עובדים עבורי. מעבר לכך – בגלל שכלכך התלהבתי מהספר, לא הפסקתי לדבר על מה שלמדתי משם במהלך שבוע וחצי בערך, שגם זו הייתה דרך נפלאה לייצר חזרתיות ולחזור על הרעיונות שלמדתי ולספר אותם לאחרים
- הספר Six Pillars of Self Esteem של נתניאל ברנדון – ספר מעולה, שבעייני מהווה בסיס איתן וחזק להבנה של מהו דימוי עצמי, מה המרכיבים שלו, מלווה בדוגמאות, ומאוד מדויק במילותיו, סוקר את הנושא מכל היבט אפשרי, וגם מכיל כלים פרקטיים שניתן ליישם ביום-יום.
- הלמידה שלי הייתה הרבה יותר אפקטיבית, ואני אדגיש – בעיקר אחרי ההפסקות, שהרגשתי שמילאו אותי באנרגיה, לעומת הפסקות שהייתי עושה בעבר וכללו לעיתים כניסה לאינסטגרם/פייסבוק, והאמת שהרגשתי שגם אחרי שחזרתי ללמוד – דעתי הייתה מוסחת, לקח לי יותר זמן להכנס לפלואו ולzone.
- עד כה סיימתי 4 מבחנים ויום הצגת פרויקטי גמר. החלטתי לשנות את ההסתכלות שלי מעט בנוגע לאסטרטגיית הלמידה למבחנים, כמובן שזה תלוי מבחן, הזמן שיש לי ללמוד אליו ובעוד גורמים – אבל בגדול שמתי לעצמי מטרה לבוא בסקרנות אל הנושאים של המבחן, לראות את הקשיים כאתגרים מעניינים וחידות לפיצוח, ובעיקר – לתת את המיטב שלי והטוב ביותר שלי, ולהשתחרר מהתוצאה.
בנוסף, כמעט לכל המבחנים למדתי בשיטת 90-30 ששמעתי עליה באחד הפרקים, והחלטתי לנסות זאת על עצמי, והאמת שב90% מהזמן השיטה הזו הניבה עבורי תוצאות מעולות מבחינת הספקים ובעיקר מבחינת ניהול האנרגיה שלי ורמת ההבנה שלי במהלך 90 דקות הלמידה. בעצם, מדובר ב90 דק' רצופות של למידה, אחריהן חצי שעה הפסקה (שלרב מה שעשיתי בה זה הליכת שמש עם פודקסט ואז חזרתי לעוד סבב כזה, וזה חזר על עצמו מספר פעמים ביום כמובן). ראיתי שהשיטה עובדת עבורי מכמה סיבות-
(1) רמות הריכוז שלי במהלך הלמידה באמת נשארו גבוהות עד שעה וחצי, לפעמים מעט יותר או פחות, אבל אם הייתי ממשיכה לעיתים 20 דקות מעבר – ראיתי שאני כבר מתעייפת והחומר לא נכנס ואני נהיית לעיתים עייפה ומתוסכלת, ובעבר – במקרים כאלה הייתי אולי לומדת שעתיים ברצף, אבל צריכה הפסקה יותר ארוכה, מה שבסוף לא הועיל עם ניהול הזמנים.
(2) הבחירה של *מה* אני עושה בהפסקה הזו, ובעיקר מה לא (לא פייסבוק
) השפיע רבות על רמות האנרגיה שלי לאחר שחזרתי ללמוד שוב, ובאמת חזרתי ממוקדת יותר ומאוד FRESH בהרגשה שלי, בניגוד להפסקות העבר.
) השפיע רבות על רמות האנרגיה שלי לאחר שחזרתי ללמוד שוב, ובאמת חזרתי ממוקדת יותר ומאוד FRESH בהרגשה שלי, בניגוד להפסקות העבר.- ראיתי כמה מהותי הקשר עם אנשים – אבל, הדגש, קשר אמיתי! ולא וירטואלי. כמה זה שונה משיחות ווטסאפ למשל, וכמה זה חשוב (!) בעידן שכולנו נמצאים בפלאפונים ויש אולי אשליה של קשרים, אבל בפועל רבים מתחילים ונגמרים במכשיר הזה.
- שמתי לב שבתחילת החודש, כמעט כל פרק מעניין שיצא לי להקשיב לו – ממש רציתי לעשות SHARE ולפרסם אותו בפייסבוק! ואז הבנתי ששיחות ופודקסטים שהרגשתי שנתנו לי ערך, גרמו לי להרגיש בדרך כלשהי, והשפיעו עלי בצורה מסוימת; אוטומטית גורמים לי לרצות לשתף את זה עם עוד אנשים, בתקווה שאולי עוד מישהו יקשיב לזה ואולי זה גם יוכל לתת לו ערך. אז… אתגר זה אתגר, ופשוט התחלתי לשלוח דברים מסוימים לחברים מסוימים, שעבורם זה יכול להיות רלוונטי ומעניין.
לסיכום – זו הייתה חוויה מעניינת ומלמדת מאוד עבורי בשלב זה, אני מרגישה שהמרחק גרם לי לראות דברים בצורה מעט שונה יותר וחכמה יותר, וגם לבנות לעצמי systems שייטיבו עם המטרות שלי וגם יקלו עליהן במובן הפרקטי של הדבר. קראתי מלא (!) למדתי המון מפודקסטים, עשיתי מלא אימונים, הייתי בהופעה מעולה של נגה ארז בקיסריה, סיימתי עד כה 4 מבחנים, ובשעה טובה את פרויקט הגמר (השנתי, שלמדתי ממנו המוןןן), השתפזתי (בהליכות שמש…כי לים לא באמת היה לי זמן ללכת), ודייקתי את עצמי ואת הintentions שלי בנוגע לתחומים רבים, בין השאר הרשתות החברתיות.
בסופו של דבר, הכל זה עניין של מינונים, integrity אמיתי שלנו עם עצמנו למול הפעולות שלנו וההרגלים שלנו ביום-יום, והסתכלות על המאקרו לאורך זמן, אך מיקוד במיקרו כשמביטים בפעולות הקטנות והיומיומיות שבסופו של דבר נאספות ומצטברות ויכולות להיות בעלו מומנטום גדול מאוד אם נבחר נכון ויעיל.
Victoria Miller 