גמרא, כנס חסידות בפולין, ומה למדתי מאדם שישב לידי במטוס

״אם אתה שונה ממני, זה לא פוגע בי, אלא מעשיר אותי״ (הנסיך הקטן)

בעודי עולה למטוס, נראה כי מעל שני שליש מהנוסעים הינם חסידים עם כיפות שחורות, לכן הסיכוי סטטיסטית שנישב אחד ליד השני היה די גבוה. מאוחר יותר, הבנתי שמתקיים כנס חסידות גדול בפולין, לצורכי גיבוש הקהילה. מה לי ולמידע הזה?לא נכנסתי לטיסה עם ציפיות מיוחדות, מעבר להשלמת רשימת המשימות שלי, קריאה ועבודה על המחשב. אך, יצאתי מהטיסה עם תובנות מרתקות ותחושת קסם קוסמית ומדויקת להפליא.

**איך הטיסה התחילה?*
*התיישבתי במטוס באחת מהשורות הראשונות, משמאלי – בחור דתי עם כיפה שחורה, לבוש באופן אופנתי ומדויק ונראה מסוגנן להפליא. הוא דיבר באנגלית בטלפון במבטא בריטי וניכר היה כי זו הייתה שיחת עסקים די חשובה. כיאה לכל בני האדם, כבר ברגעים הראשונים כשהתיישבתי במטוס, הרושם הראשוני כלפיו וכלפי הסיטואציה נבנה אצלי, כשהמוח שלי מחשב במרץ את כלל הגורמים מסביב, ולצורכי וודאות הישרדותיים – מתייג כל דבר בקטגוריה מסוימת.לקח זמן עד שהמטוס המריא, לכן ניצלתי את הזמן וכתבתי ביומן כמה משימות ל3 וחצי השעות הקרובות של הטיסה (האמת שתכננתי די הרבה, וטיסה זו אופציה נהדרת לביצוע – שכן, הסחות הדעת פוחתות משמעותית ואפשר להיכנס לפלואו די מהר).

**מהלך הטיסה**
מוקדם יותר, בשדה, נכנסתי לסטימצקי, מפה לשם – כמובן שיצאתי עם ספרים משם, על אף שלא תכננתי כלל ("מעבר למאדים ולנגה" של ד"ר ג'ון גריי, "המנהל – מבוס למאמן" של ג'ין קליפטון). את הטיסה התחלתי ב"מעבר למאדים ולנגה", לאחר מכן לאחר שכבר היינו באוויר, פתחתי את הלפטופ והתחלתי לעבוד כשעה, עברתי לספר של קליפטון. ניסיתי לישון קצת אך ללא הצלחה. בנוסף, הבאתי מהבית את High Performance Habits של Brendon Burchard, שזה היה התכנון הראשוני שלי לטיסה, אז עברתי לכתוב קצת במחשב בנוגע לתרגילים שהיו שם. בעודי ליטרלי פותחת משרד עם כל הדברים שלי בטיסה, האדם שמשמאלי, גם הוא למד, אך גמרא, ומעת לעת הסתכל בתמונות של ילדיו. יצא לנו להחליף כמה מילים בודדות במהלך הטיסה, אבל ברובה כל אחד היה מרוכז בדבריו.

**איך התחלנו לדבר?**
כחצי שעה לקראת הנחיתה, אספתי את הניירות לתוך שקית סטימצקי, ושאלתי אותו אם הוא רוצה גם לזרוק את הזבל שלו לשם, וכך התחלנו לדבר.הוא שאל אותי מה אני עושה בחיי, ואני התעניינתי בסיבה לשמה שהקבוצה שבה עימה הגיעו לפולין.

הוא סיפר שמדובר בכנס חסידי מרשים וגדול לקבוצת חסידות מעיר מסוימת בארץ, ושהזמינו את הדמויות המשמעותיות השייכות לזרם (אך דאג לציין כדרך אגב כי אינו מחשיב עצמו לדמות משמעותית בקהילה). סיפר מעט פרטים על הכנס, והתעניינתי מעט בזרם ובמעשיהם. לאחר מכן, ממש בהבזק של כמה רגעים במוחי, החלטתי לשאול כמה שאלות שבאמת מעניינות אותי.

הרגשתי צורך להתעניין יותר כי תמיד הייתה לי זיקה, וחשתי פתיחות לא מוסברת וגם אפפה אותי תחושת סקרנות אמיתית וכנה.- תחילה, שאלתי אותו מה הוא לומד, והוא סיפר לי מפורטות באופן מרתק מעניין על כמה שיטות למידה, ומה שהוא עושה – הוא לומד עמוד (משני צדדים) כל יום בשנה, ושזוהי שיטה אוניברסלית שבה כל האנשים בעולם לומדים את אותו העמוד, וכך – במידה ואתה פוגש אדם במקום מסוים בעולם, שניכם קראתם את אותו הדבר, לכן יש לכם מן המשותף, ואתם יכולים לדון על כך, ומעבר – ישנה תחושת חיבור מסוימת.
– לאחר מכן, שאלתי אותו קצת יותר לעומק – כיצד מביאים את ההיבטים התאורטיים, הלמידה והקריאה, לידי מעשה בחיים עצמם על פני כדור הארץ. הוא אמר שזו בדיוק מטרת לימודי הגמרא, ושהן נכנסות לרזולוציות הדקות ביותר של מעשי היומיום של האדם.
– ידעתי זאת, אבל למעשה אני התכוונתי למידות עצמן, ולערכים הנלמדים דרך הסיפורים הנלמדים. פה השיחה התחילה להיות מאוד מעניינת ומרתקת. – שאלתי אותו האם הוא מאז ומעולם למד את זה מילדות, והאם הוא נהנה מכך. בנוסף, התעניינתי גם במניע ללימודים האלה ולחיבור העמוק יותר, ופה – קיבלתי הסבר יפיפייה שמאוד נהניתי להקשיב לו. רציתי לדעת מהו המניע שלו לעבודת השם, האם זה נטו מתוך חינוך שהושרש מגיל הינקות.

מהרגע שהחלטתי לתת מקום להתעניינות האמיתית והטהורה שלי, ולבוא מאוד סקרנית, השאלות שלי אליו היו מדויקות מאוד, והרגשתי שכל שאלה, הביאה עימה נדבכים עמוקים יותר ויותר של תשובות ממנו, כאילו הן נכתבו בידי המקור עצמו. התוכן של התשובות, והדברים שסיפר, היו מרשימים מאוד, וראיתי את אוזניהם של יושבים המטוס הנוספים נוטות לעבר המיקום שלנו ומאזינות בחצי אוזן לשיחה ולדבריו. האזנתי בשקיקה, והייתי מאוד קשובה ומאוד ברגע, סופגת את הידע ונוכחת.

מעבר לתוכן ולמהות, השפה בה השתמש בכדי לתאר ולהסביר את הדברים הייתה כה רהוטה, מדויקת, ניואנסית להפליא, ובה בעת – מאוד down to earth, אהבתי את האופן בו התנסח, והאנרגיה שהוא שידר הייתה אצילית מאוד.ממש לקראת הנחיתה, כשהסתכלתי על כל הסיטואציה מהצד, ובו בעת חוויתי אותה בכל עצמותיי ובשרי – הרגשתי איזה רגע מרגש, מכונן ויפיפייה זה היה. שמעתי דברים טהורים ויפיפיים, שנאמרו מהלב. כאלה שחוצים דעות, דתות, גבולות והגבלות.

הדבר המשמעותי והחזק ביותר שלקחתי מהשיחה היה כשהוא סיפר על זה שבעיניו זה מרתק להבין איך אחרים מרגישים וחושבים, הוא תיאר איך הוא רואה את זה כלפי היבט החיבור לאל, והסביר באנלוגיה למערכות היחסים הבין אישיות שלנו בעולם. הוא תיאר זאת בצורה כה מרשימה, מחוברת לשורשים ולמסורת, אך בד בבד – מלאת ענווה, ומלאת ההבנה שתמיד יש לאן להשתפר, וחשוב מכל – הכוונה היא מה שעושה את כל ההבדל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s