8 שיעורים, אחד לכל סמסטר

ולא רק איך לפתור אינטגרלים, לכתוב דו"חות מעבדה או סמינריונים)

1. ענווה

– אוקטובר 2017, 8:00 בבוקר, אלגברה לינארית – כבר בשיעור הראשון לתואר, קיבלתי שיעור בענווה. הגעתי מהתיכון: 5 יחידות במתמטיקה, 99 בשאלון 807, לא בהכרח באתי יהירה, אך חשבתי שיהיה לי קליל. נוכחתי לדעת שאני צריכה ריענון מסיבי בדבר כל הנוגע למתמטיקה, הגדרות, והבנת אסטרטגיית הלמידה שלי.

– במהלך השנה הראשונה למדתי איך ללמוד, ניסוי וטעיה היו חלק ארי מחוויותיי. תסכול ולחץ היו רגשות שחוויתי לא מעט.

– עם זאת, לא היה לי ספק שאני אעבור את האתגר הזה, אלמד ממנו ואצא בוגרת וחכמה יותר – ולא רק בלפתור משוואות דיפרנציאליות חלקיות, להוכיח טענות, לפתור בעיות אילוצים ולמצוא את השדה החשמלי שמקיף גליל סימטרי ברדיוס r.

– למדתי להתמודד עם אתגרים – מקצועיים, אישיים, חברתיים ולימודיים. למדתי שהדרך חשובה לא פחות מהתוצאה והציון בבחינה.

– בכל שבוע, ובכל סמסטר מחדש – הבנתי כמה אני לא יודעת, כמה יש לי עוד ללמוד, וכמה תמיד יש במה להשתפר. באותה נשימה, בכל סמסטר מחדש, חוויתי מגמת עלייה בממוצע הציונים שלי, שהייתה לינארית וקונסיסטנטית והעידה על כך שבסך הכל אני מתקדמת ובצמיחה, על אף הקושי, ואולי – בזכותו.

– במבט לאחור אני מבינה את מהות התואר לעומק – לא היה מדובר בציון גבוה שיעיד בהכרח על הצלחתי הוודאית בחיים המקצועיים.

– מהותו של התואר היא הענקת כלים להתמודדות עם אתגרים ובעיות, הקניית דרך חשיבה, התמודדות עם קשיים על כל גווניהם – כישלונות, ניסויים שלא צלחו, בירוקרטיה, ומבחנים מאתגרים.

– כל פעם ששאלו אותי מה אני לומדת, והייתי עונה את שם התואר, הייתי שומעת את המשפט: "וואו, זה בטח תואר ממש קשה". הייתי מתקנת ל"מאתגר". כי אני מבינה עד כמה השפה שלנו משפיעה על החוויה, ובאמת ובתמים אני ראיתי את התואר בתור אתגר לצמיחה שלי, ולא בתור קושי במובן השלילי של המילה.

משהו מתחבר לי לקורבנות במילה "קשה", וכשאני שמה את הטייטל "קשה" אז אוטומטית ההתמודדות שלי עם החוויה משתנה. השיח הפנימי שלנו מהותי לאינספור וזה מתחיל בדברים הקטנים האלה.

2. אין הביישן למד

שאילת שאלות

– בתחילת התואר היו בי חששות לשאול שאלות מול כל הכיתה, שמא אצטייר כי אני לא חכמה דיה בעוד כולם מבינים את החומר. מחשבות כמו "מה יחשבו עלי" ניהלו אותי חלק ניכר מהזמן בעודי תוהה אם לשאול או לא לשאול.

– כבר במחצית השנה השנייה חל בי שינוי שהתעצם והתגבר בכל סמסטר מחדש – משהו בביטחון הפנימי שלי צמח ונפתחתי.

– עשיתי עם עצמי עבודה פנימית שהתבטאה גם בפן בלימודי, והרגשתי הרבה יותר בנוח לשאול. הרגשתי שלמה עם עצמי גם בחוסר הידיעה, וראיתי את הרצון לשאול ללמוד ולהשתפר בעין אחרת – בוגרת יותר, חיובית יותר.

הצגה מול קהל

– במהלך התואר חלה גם טרנספורמציה מהותית בגישה שלי כלפי הצגה ודיבור מול קהל – של מצגות, פרויקטים וכו'. ידוע שפחד של הצגה מול קהל מהווה את אחד הפחדים הנפוצים ביותר, הוא לא פסח עלי זה בטוח. בתחילת התואר הייתי מבועתת מעצם המחשבה על הצגה מול קהל. במהלכו, החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי עם עצמי ולהשתפר בזה. התחלתי לקרוא ספרים ולצרוך פודקסטים בנושא, בעיקר – התחלתי להתנסות באתגר הזה, והחלטתי להסתכל עליו בעין אחרת מתוך פרשנות אחרת לסיטואציה.

– בהתחלה זה היה קשה ומאתגר מאוד, אבל אט אט, עם החודשים – הבנתי שאני אוהבת את זה אפילו! שם קלטתי איזו כברת דרך עשיתי ממקום מאוד ביישן, לעמדה בה אני אוהבת את האתגר, אני חותרת אליו, על אף ה"סיכון" והפחד.

– הצגה מול קהל זה דבר שאנחנו עושים בכל סיטואציה בחיים – בין אם זו הצגת פרויקט או מצגת בעבודה, או small talk מול אנשים חדשים שאני פוגשת באירוע נטוורקינג כזה או אחרת. מדובר ביכולת שאפשר להשתפר בה, וההבנה של קיום growth mindset מהותית בדבר האמונה שיש ביכולתי לעשות את השינוי ולהיות יותר טובה ממה שהייתי אתמול בזה.

3. הנדסה ורוח

– מספר חודשים לפני שנרשמתי לתואר נתקלתי בפרסום באתר של האוניברסיטה בדבר תכנית "הנדסה ורוח". הרעיון קסם לי מאוד, שכן התחום ההומאני, הפילוסופי והפסיכולוגי מאוד מעניין אותי, נוסף על התחום הריאלי של ההנדסה והביולוגיה.

– מסתבר שנפתח מסלול המשלב את קורסי ההנדסה יחד עם קורסים מהפקולטה למדעי הרוח. חשבתי על זה רגע וחצי והחלטתי שזה יתאים לי מאוד, יגוון את הלימודים הריאליים, יענה על הצורך בשילוב התחום ההומאני (בשביל הנפש כמובן) וכמובן יעניק כלים נוספים ויספק הנאה מהתואר.

– שלחתי מכתב קבלה ובו נימוקים בדבר רצוני להירשם למסלול, זומנתי לראיון עם ראש התכנית. הריאיון היה מעניין ושונה ולא משהו שציפיתי או דמיינתי שיהיה, לאחר מספר שבועות קיבלתי הודעה כי התקבלתי לתכנית.

– רק אחרי מספר חודשים בתואר, להפתעתי גם גיליתי שכחלק מהשתתפות במסלול – אנו מקבלים גם מלגה של מחצית התואר. החלק המעניין שזה היה לחלוטין בונוס מפתיע עבורי, שכן נרשמתי נטו מתוך עניין ורצון להעשיר את עצמי.

– Fast forward – זו הייתה חוויה יחודית ומהנה מאוד. קיבלתי כלים רבים שתרמו לי גם בקורסים בתואר בהנדסה, וגם במבט אינטגרטיבי על החיים האישיים שלי.

– הגיוון של קורסים בפילוסופיה של הטכנולוגיה, פילוסופיה ויצירתיות, פסיכואנליזה ורטוריקה, כמו גם קורסים אחרים שלקחתי שהיו בתחום תרבות המזרח והודו, מדיטציה, תרבות ה-Fake news ואף סדנה בעבודת צוות) תרם רבות להתפתחות שלי בתור בנאדם, והעשיר את העולם הפנימי שלי והן את החוויה הסטודנטיאלית שלי מאוד.

מיילים והכרת תודה

– בנוסף, המיילים הפכו להיות חבריי הטובים והייתי שואלת שאלות את המתרגלים, כמו גם נעזרת בשעות הקבלה. הרבה פעמים עצם ההכנה והכתיבה של המיילים היו גורמים לי להבין את התשובה, כי בדרך הזו נאלצתי לדייק ולזקק את השאלה שלי – עד שלמעשה הבנתי את התשובה בעצמי.

– בסוף כל סמסטר נהגתי לשלוח מייל תודה למרצים ולמתרגלים שעזרו לי, בלי תלות בציון שלי בקורס כמובן, אלא באמת מתוך מקום של הוקרת תודה על המאמץ ותשומת הלב שהשקיעו במענה כנה ומקיף לשאלות שלי (שחלק מהן היו רבות וארוכות).

4. איזון

– שילוב תחומי חיים נוספים כמו ספורט, מערכות יחסים, עבודה, התפתחות אישית, טיולים, קריאת ספרים ולמידה מתמדת מחוץ לscope של התואר הוכחה עבורי ככזו ששיפרה את מערכת היחסים שלי עם הלימודים, את האפקטיביות שלי, את הבריאות הנפשית שלי.

– בסופו של דבר – סיימתי את התואר עם ציונים שאני מרוצה מהם, ועם ההבנה כי ראייה הוליסטית של החיים תוך שילוב כל תחומי החיים היא חשובה ו-sustainable עבורי לטווח הרחוק, מאשר עוד 4 שעות במהלך השבוע לביצוע שיעורי בית.

5. יחסי אנוש והבאת המשמעות לתפקיד שלך – ורד מזכירת התואר המופלאה (כפרה עליה)

– מזכירת התואר האגדית המיוחדת והמופלאה שלנו – ורד דבורי, היא אחת הישויות המדהימות והמיוחדות שיצא לי להכיר. כבר מהרגע הראשון הורגש שבאמת אכפת לה מאיתנו הסטודנטים, בלב שלם נקי וטהור.

– הידיעה שלמישהו אכפת ממני כבנאדם, שרואים אותי לא רק כמספר, שחשוב שיהיה לי טוב – השפיעה על החוויה מהתואר.

– כל התכתבות במייל שהייתי עם ורד הותירה אותי עם חיוך ענק על הפנים ועם תחושת חמימות בלב. אני לא אגזים ואומר שמדובר במלאכית בדמות אדם, וההוויה שלה הורגשה לאורך כל הדרך – בין אם זה במיילים, בשיחות טלפון ובפגישות פרונטליות.

– התחושה שיש מישהו שעושה עבורך מאמץ ניכר כדי שתצליח ותהיה לך חוויה טובה היא פרייסלס. אני מרגישה שורד מהווה דוגמא חיה לאדם שמביא משמעות והשפעה ניכרת דרך התפקיד שלו.

6. עבודה ולו"ז עמוס – דווקא שיפר את האפקטיביות שלי בלימודים

– בתחילת שנה ג' שמעתי את הפודקאסט של יהודית כץ יחד עם הילה קורח– הילה סיפרה על זה שהיא גם אמא גם מתמחה גם עובדת, ועל החוויה שלה בעודה מתמרנת בין שלל התפקידים.

– בנוסף, בעקבות הפרק, חשבתי על חברה, שתוך כדי התואר התחתנה, ילדה שני ילדים והתחילה תואר שני, ובנוסף לכל – היא שומרת שבת!

– הבנתי שאם הן יכולות – גם אני יכולה לשלב עבודה תוך כדי התואר, על אחת כמה וכמה שיש לי פחות התחייבויות, ומקסימום – אעשה אדפטציה ואבין תוך כדי הדרך אם זה מתאים לי. בלי לנסות לא אדע

– ואכן הבחירה לשלב בין הלימודים למשרה בתחום התגלתה ככזו שגרמה לי להיות יעילה יותר במהלך הלימודים עצמם, לתעדף באופן חכם יותר את ההחלטות שלי ולהבין מה ה-20% שיובילו אותי ל-80% הצלחה.

7. תכנות, רגשות למקצועות וראש פתוח

– הפעם הראשונה שבכיתי בתואר הייתה מול תרגיל תכנות , ועכשיו – התאהבתי בתחום ואני עושה הסבה למדעי המחשב… סתם לא באמת, אבל הנקודה שלי היא שבהסתכלות רטרואקטיבית על ההתנהלות שלי בתואר ועל היחס שלי לתכנות – יצרתי התניה ואמונה לגבי מערכת היחסים שלי עם תכנות, כבר בתחילתו של התואר.

– עכשיו שסיימתי – החלטתי לשנות את מערכת היחסים הזו ולבוא ממקום בריא יותר, ראש פתוח, נקודת מבט סקרנית, כמו גם – יותר זמן פנוי שיוקדש לזה, ולא לעוד 9 קורסים נוספים.

– חברה סיפרה לי שנרשמה ל-She Codes;, ואחרי שיחה של רבע שעה, התלהבות וחשיבה עם עצמי, החלטתי שזה משהו שעשוי לעניין אותי ולפתח אותי – לא רק מבחינה מקצועית, אלא מבחינה אישית שזאת הזדמנות לעשות חוויה מתקנת להתנהלות שלי עם תכנות.

– בגיל 13 נחשפתי לעולם הזה במקרה והיו לי כמה חודשים בהם התנסיתי בעולם פיתוח האתרים ואף פתחתי אתר עם דומיין בשפת html, זה לא החזיק מעמד לאורך הרבה זמן אבל הייתה לי זיקה לכך

– 14 שנה לאחר מכן זו הזדמנות נחמדה לפתח תחביב חדש שעשוי להיות שימושי בהמשך, לפתח את עצמי ולאתגר את עצמי בזמני הפנוי.

– ובעיקר – לבוא עם ראש פתוח, growth mindset וסקרנות, מי יודע מה יצא מזה. להוכיח לעצמי שביכולתי לשנות את האמונות שלי כלפי התחום.

8. תשוקה אמיתית מהי

– הקורס האהוב עלי בתואר היה קרינה ודימות של ד"ר טלי אילוביץ'. מלבד העובדה שהחומר של הקורס עניין אותי בצורה יוצאת דופן, גם אופן הלימוד והתשוקה האמיתית של טלי הייתה נדבך משמעותי באהבה שלי לקורס עצמו.

– הקורס היה מרתק. הבנת הפיזיקה של אמצעי הדימות השונים, עקרונות הפעולה העומדים מאחורי מכשירי האולטראסאונד, ה-XRAY, אופן רכישת התמונה ועוד– היו בדיוק הסיבה בגללה הגעתי לתואר.

– זה לא מוריד מהאתגר והמבחן הקשה שהיה בסופו של הקורס. זה היה הקורס השני היחידי במהלך התואר שנאלצתי לעשות בו מועד ב', כיוון שהיה לי מספר מועט מאוד של ימים ללמוד למועד א'.

– על אף העובדה הזו, ראיתי בלמידה למועד ב' הזדמנות נפלאה להבין את החומר לעומק, ללמוד אותו לא מתוך לחץ לעבור את המבחן ולסמן עליו V, אלא מתוך סקרנות ורצון לדייק את ההבנה שלי. ואכן כך קרה – עברתי את המבחן בהצלחה, הידע הוטמע באופן עמוק יותר, אך מעבר לכל – נהניתי מהלמידה!

– תחום הרפואה הגרעינית, סוגי הקרינה הקיימים, אופן פעולת מערכות ה-SPECT וה-PET, מהרמה האטומית עד לרמה של אופן רכישת התמונה – עניינו אותי מאוד, באמת ובתמים!

– העובדה שבסופו של דבר, היום תחום עיסוקי הוא בתחום הרפואה הגרעינית ומערכות ה-SPECT/CT באמת מלהיבה ומרגשת אותי, הן מתוך העניין הכנה שלי בתחום, והן מתוך ההבנה של ההשפעה המהותית של הטכנולוגיה על חיים של מטופלים בכל העולם.

אז…תודה על השיעורים שלמדתי, ונתראה בתואר הבא