ריצ'י אהוב ליבנו – אובדן וכאב (היום הראשון)

ריצ'י אהוב ליבנו.. כלכך כואב לי לכתוב את המילים האלה. נפרדנו ממך אתמול.

אחרי כמה ימים קשים מנשוא, סבלת כלכך ביומיים האחרונים, אבל אהבת כלכך כל החיים שלך. והענקת מהאהבה הזו לכל הסובבים אותך. היית הדוגמא הטהורה לאהבה אמיתית, חסרת גבולות, חוצה יקומים, לבבות ואנשים.

זכינו בך שהיית חלק מהמשפחה שלנו, ותמיד תהיה. אתה האח שאני תמיד ביקשתי שיהיה לי. אתה הלב הטהור והאור הכי יפה, תמים, עדין, מצחיק ואהוב בעולם. תודה שלימדת אותי לאהוב. לא יכולתי לתאר כמה אהבה יש בי עד שפגשתי אותך, אתה הצתת בי את זה, אתה הפכת אותנו מ3 אנשים, למשפחה, וקירבת בצורה שאין לתאר לה.

נשבר לי הלב רק מלהיזכר איך היית אתמול. והרגשתי את זה. הייתה לי מועקה כל היום אתמול, בעודך בטיפולים. ידעתי שמשהו לא בסדר, לא כשורה. הרגשתי שאני חייבת לנסוע אליך, עשיתי מסע אל עבר הרכב של ההורים, הייתי בדרכי אליך, ואז הם התקשרו בהפתעה, שיניתי את הכתובת בוייז, ונסעתי אל עבר שדה התעופה לאסוף אותם כדי שניסע כולנו אליך ביחד.

הייתי אופטימית עוד, שנבוא לבקר, נחבק ונהיה איתך שעות, רק שתריח אותנו, רק ללטף אותך ולשלוח לך אור ותפילות. אבל כשהגענו לבית החולים וראינו את המצב שלך, זה היה פשוט שובר, נפלתי על הרצפה. ראיתי אותך מתייסר מכאבים, צורח כמו שמעולם לא שמעתי מישהו צורח כך.. ברגע שנכנסו למיון שמענו את הקולות האלה אך לא ידענו שזה ממך. פשוט סרט רע שלא תיארתי לעצמי בסנריו הכי גרוע שהיה לי שיקרה.

להמשיך לקרוא