גם וגם

איך אפשר להגדיר משהו שהוא אינסופי, חסר גבולות? שהוא בעצם הכל וגם שום דבר.
שקיים כל הזמן, לעולם לא מתכלה, קיים מעבר למימד הזמן, המרחב, לא תלוי בשום דבר והכל תלוי בו

ולמה לנו בכלל לנסות להגדיר?

To define is to limit

אם כך, למה אנחנו עושים זאת לעצמנו? הרי אנחנו חסרי גבולות. אנחנו הכל, וכלום. טמון בנו הפוטנציאל להיות כל דבר, וכל ניסיון לתחום, להסביר, לסגור אותנו תחת הגדרות – לא משקף את האמת, ורק מגביל.

אני גם וגם. גם הקיץ השרבי, החם והלוהט ב40 מעלות חום

וגם ליל סערה בחורף מקפיא שטוף בשטפונות

אני השמיים, הכוכבים, הים האינסופי. הנהרות הזורמים, הנחלים והפרחים המסתתרים מאחורי הסלע ביער עבות. הטל שמכסה את עלי הכותרת, אדוות הגלים, הגשם הראשון, רוחות הים. הזריחות והשקיעות כאחד.

אני גם טיולים במדבר, לינה באוהלים וקמפינג ביער, וגם מסיבות בעיר הגדולה עד השעות הקטנות של הלילה.

אני מדיטציות של שעה, מידי יום ביומו, וגם מסיבות טבע במקום נידח ולא ידוע שלוקח 3 שעות להגיע אליו, ועוד 45 דקות במסלול עפר רעוע. אני גם טיולי במלונות יוקרה, וגם הוסטלים בהודו.

אני בית, חום ואהבה. ביחד ולבד. השקט הדממה של 5 בבוקר, וגם הרעש בו זמנית.

חיוך של ילד, ומחווה נעימה של אדם זר ברחוב. השמים הרוח והחול, משב הרוח הקריר והמרענן על גבי העור באמצע ליל קיץ.

יין על שפת הים בעת שקיעה. פקל קפה מחצלת ומוזיקה. גם מאנץ' של פיצה ב2 בלילה, וגם ארוחת יוקרה במסעדה. ערב של וויסקי און דה רוקס, טקילה וצום לסירוגין.

אני גם רוגע שקט ושלווה, וגם התלהבות, בלאגן ואנרגיות על.

אני פינק פלויד, dire straits, sting

עומר אדם, לנה דל ריי ו menumas

רוק של שנות השבעים, מוזיקה ישראלית, מזרחית, אינדי פולק ומקום גדול בלב שמור לטראנס.

אני למידה תמידית, מכל אדם, כל דבר, כל מצב.

גם הנדסה וגם רוח. גם המזרח וגם המערב. גם ריאלית וגם הומאנית.

למה לנו להגביל את עצמנו? אנחנו הכל. ובעצם כלום.

יש עוד כלכך הרבה דברים לגלות על עצמנו. אנחנו אחד.

אם נעצור רגע ונתבונן פנימה, נבין שאין באמת גבולות ביננו לבין האחר. שהאחד הוא אנחנו, והוא בעצם מראה. שאם נלמד מודעות אמיתית מהי, נתרגל אותה ונחייה אותה, בשילוב עם חמלה והבנה, אז יהיה הרבה יותר קל לקבל אחר האחר – כי קיבלנו את עצמנו. ברגע שנעמיק פנימה, נוכל להעמיק החוצה. אין קיצורי דרך, והדרך היחידה היא פנימה.

ברגע שנקבל את זה, נודה על כל השיעורים הקשים, הרגעים המאתגרים, שברונות הלב ולילות של עצבות ותסכול, כי נבין שדרכם היקום לימד אותנו אינספור שיעורים חשובים

ובלעדיהם לא היינו היכן שאנו היום. ולעולם לא נרצה שהדברים יתרחשו אחרת מכפי שהם התרחשו, כי כפי שזה היה – זה היה הכי מדויק עבורנו. נביט בעבר, נחייך, נודה לו בלב שלם ונשחרר אותו.

נבין שהחומר הוא רק צורה של אנרגיה להתבטא, מתוך אינסוף צורות. שאנרגיה מחליפה את צורתה, אך לעולם לא נעלמת. שהכל זה אנרגיה.

וכשאתה עולה בתדר, אתה רואה את הדברים דרך עדשה אחרת אתה מבין שלא צריך שום סיבה חיצונית בשביל להיות מאושר, שלם או חופשי

זוהי לא קלישאה. אם לא נמצא את החופש הזה מבפנים, את האהבה שכולם כה כמהים לה – בתוכנו, ואת השלווה – גם באמצע חיים תוססים

לעולם לא נמצא אותה אצל האחר. ובאופן כללי – כבר בהתבטאות מן הצורה "למצוא" יש בעיה. כשאתה צריך למצוא משהו, אתה בעצם נפרד ממנו.

עצם ההבנה שזה מי שאנחנו באמת, אחרי שסגרנו את הgap

שסיננו את רעשי החוץ של התרבות, ובאמת התמודדנו מול עצמנו רק אז נחווה את השלווה התמידית הזו באופן עצמאי מכל סיטואציה חיצונית בחיינו

ונביא לכל מקום את האנרגיה שלנו, במקום להיות מושפעים מהסביבה.

אין דבר כזה חצי. אנחנו שלמים כפי שאנחנו. אנחנו לא צריכים לחפש בחוץ כלום, אף אחד לעולם לא ישלים כלום עבורנו

והחיפוש הזה נועד לכישלון. ואילו, ההבנה במודעות כי האחר יכול רק להוסיף לך

כשאתה כבר שלם

זו התבונה האמיתית.

👁️‍🗨️🪐🏜️⭐♥️

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s