עניין של מוות וחיים
יום שבת 27.5.23 יום שישי אחרי שריצי הלך למקום יותר שליו.. כך אני רוצה להאמין. בדיוק לפני שבוע הייתי בדרך חזרה הביתה מבית החולים, אחרי שהנוירולוגית בדקה אותו והוחלט להשאירו לבדיקת CSF. לא בכיתי היום. ואני מפחדת. מפחדת שזה אומר שהוא לא היה לי חשוב מספיק. אני יודעת שזה לא אומר או חצי דבר על…
לחיות בלבבות שאנו משאירים מאחור זה לא למות
יום חמישי מאז שריצ'י עזב את העולם הגשמי. האמת שאני ברגשות מעורבים מאוד, בעיצומו של הרגע קצת קשה לי לזהות מה קורה איתי, אך במבט לאחור, אפילו כמה שעות לאחור, אני מצליחה לראות… אני מפחדת. מפחדת שאשכח אותו. ש"יעבור לי" מהר ממנו. הזמן מרחיק את מה שקרה ביום ראשון מהרגע הנוכחי, ואני בתמורה – מנסה…
שלבי האבל. האם הכאב יעבור אי פעם?
יום שלישי, 23 מאי הכחשה, ככה אומרים, זה השלב הראשון של האבל. האמת שאני עוד לא מעכלת בכלל את מה שקרה ביום ראשון בלילה. זה מרגיש לי כמו חלום בלהות אחד גדול, אני נזכרת ברגעים שנכנסנו למיון ושאלנו את הרופאה איפה אהוב ליבנו ונשבר לי הלב, ליטרלי, כואב לי באזור החזה בצורה מובחנת כלכך… הזיכרון…
ריצ'י אהוב ליבנו – אובדן וכאב (היום הראשון)
ריצ'י אהוב ליבנו.. כלכך כואב לי לכתוב את המילים האלה. נפרדנו ממך אתמול. אחרי כמה ימים קשים מנשוא, סבלת כלכך ביומיים האחרונים, אבל אהבת כלכך כל החיים שלך. והענקת מהאהבה הזו לכל הסובבים אותך. היית הדוגמא הטהורה לאהבה אמיתית, חסרת גבולות, חוצה יקומים, לבבות ואנשים. זכינו בך שהיית חלק מהמשפחה שלנו, ותמיד תהיה. אתה האח…
ויפאסנה – קשה, משמעותית, בלתי נסבלת. משנה חיים.
***התחלה*** לפני שבוע יצאתי אל המסע הזה, אל המסע הלא נודע – בלי הרבה ציפיות, אבל עם מוכנות לחוות ולהתמסר. לא ידעתי לאן אני אגיע, מה אני אחווה ואיך אצא מהחוויה הזו. כבר 3 שנים התבשלה במוחי המחשבה לצאת לויפאסנה. זה כתוב בעשרות מחברות”Yearly intentions” בכל תחילת שנה וראש השנה. עתה, כנראה הבשלתי ובחרתי לצאת…
One thing at a time
זו הפכה להיות המנטרה שלי בשבוע האחרון. בתקופה האחרונה אני מתהלכת בעולם בתחושת לחץ תמידית. תחושה לא נעימה כזו, שלא עוזבת אותי ומקשה עליי להנות ולחוות את היומיום שלי. החוויה היומיומית שלי הפכה להיות מתסכלת מאוד, בעיקר – אני מרגישה שאני פשוט אובדת בין כל המשימות. מה הקאץ'? את המשימות את מציבה לעצמי. ואלו אפילו…
2023, שנת הריפוי והכתיבה שלי
תקופה שלא פרסמתי דבר, ואף נעלמתי מהרשתות החברתיות, באופן מאוד אורגני, שנראה כאילו חלק טבעי מהתהליך שאני עוברת. תהליך מעמיק, קשה, כואב, מאתגר אבל חשוב, חשוב מאין כמוהו. אני מניחה שאחד מ"תופעות הלוואי" שלו, הוא הרצון להתכנסות פנימה, reconstruction של העצמי, ובחינת האמונות, מערכות היחסים, הרגשות ועוד דברים לא מודעים נוספים שצפים מעת לעת. אכן…
מה למדתי מהתואר בהנדסה ביורפואית ומדעי הרוח?
8 שיעורים, אחד לכל סמסטר ולא רק איך לפתור אינטגרלים, לכתוב דו"חות מעבדה או סמינריונים) 1. ענווה – אוקטובר 2017, 8:00 בבוקר, אלגברה לינארית – כבר בשיעור הראשון לתואר, קיבלתי שיעור בענווה. הגעתי מהתיכון: 5 יחידות במתמטיקה, 99 בשאלון 807, לא בהכרח באתי יהירה, אך חשבתי שיהיה לי קליל. נוכחתי לדעת שאני צריכה ריענון מסיבי…
גמרא, כנס חסידות בפולין, ומה למדתי מאדם שישב לידי במטוס
״אם אתה שונה ממני, זה לא פוגע בי, אלא מעשיר אותי״ (הנסיך הקטן) בעודי עולה למטוס, נראה כי מעל שני שליש מהנוסעים הינם חסידים עם כיפות שחורות, לכן הסיכוי סטטיסטית שנישב אחד ליד השני היה די גבוה. מאוחר יותר, הבנתי שמתקיים כנס חסידות גדול בפולין, לצורכי גיבוש הקהילה. מה לי ולמידע הזה?לא נכנסתי לטיסה עם…
הנקודה הרכה שבלב, פגיעות ואומץ
זה מפחיד לשים את הלב על השולחן, זה דורש אומץ, זה דורש פגיעות הרבה יותר קל להסתתר מול חזית קשוחה ופאסון מסתורי זה מפחיד בעיקר כשאתה לעיתים לא יודע איך יגיבו אך כמה אומץ יש בזה. ואני דווקא מדברת על האומץ והיופי של להיות נאמן לעצמך ולומר את מה שעל הלב שלך. מצד אחד זה…
משהו השתבש. יש לרענן את העמוד ו/או לנסות שוב.
עקבו אחרי פרסומים חדשים
קבלו מייל כל פעם שמתפרסם תוכן חדש
Victoria Miller 