זה מדהים, שדווקא כשחשבתי ש"הבנתי הכל" – דווקא שם, ראיתי כי אני לא יודעת כלום, ושיש לי עוד כלכך הרבה ללמוד. זה מלמד המון על ענווה, וגם על העובדה שאנחנו לא יודעים דבר.

זוהי תובנה שמהדהדת אצלי בראש כבר תקופה ארוכה, אך היא באה לידי ביטוי בצורה מפתיעה מאוד בעת שיחת טלפון.

בעודי מדברת עם חבר, באותו הלך רוח אליו אני רגילה וכזה שהפך לשגור בפי וכחלק ממני, הוא האיר לתשומת ליבי על צורת התנסחות שלי במהלך השיחה; כזו שחזרה על עצמה כבר תקופה ארוכה וסימלה התעסקות סמויה ומיותרת בעבר, אך הוסוותה בצורה מתוחכמת מאוד ויצירתית בתוך מעטה של מילות חכמה ומסקנות על החיים. ברגע שהוא אמר לי זאת, מיידית היה בי את האינסטינקט הראשוני להתגונן, אך קודם, לגחך ולצחוק מעט וכמובן שלהסביר את עצמי ומדוע ראייתו שגויה בהקשר הזה, שכן… (השלימו את החסר, מיליון הסברים ותירוצים, ואני אלופה בזה 😉)

לאחרונה אני מרגישה יותר ויותר שהמשפט שהכי מאפיין את ההסתכלות שלי על החיים הוא "still learning" והוא תמיד יהיה כזה אבל עכשיו זה ברור מתמיד עבורי

כי כשבוחרים לשנות את העדשה ואת הגישה ורואים בכל סיטואציה, בכל אדם, בכל חוויה שלנו את המסר והשיעור שהיא מנסה להעביר לנו הבחירה הזו משנה חיים כשמבינים שלכל דבר יש סיבה, שאין באמת דבר כזה צירוף מקרים החיים נעשים משמעותיים יותר שלווים יותר וגם בעת תקופה מאתגרת וקשה מבינים שיש לה הרבה מה ללמד אותנו החכמה היא לפקוח את העיינים.

• ללמוד לשחרר מהאחיזה ביעד הסופי, לעשות את מיטב יכולתי, להתנהל מתוך כוונה מוכוונת וטהורה ובאותה המידה לשחרר כל היאחזות. להנות מהדרך, להתמסר אליה, להתמסר אל מי שאני הופכת להיות דרכה, לגלות חמלה וסובלנות וללמוד תוך כדי על עצמי ומכל דבר.

ההבנה כי השגת המטרה הסופית היא תהיה תוצר לוואי, ואפילו כפרס שולי, לנגד מה שאקבל מהתהליך.

אני מאמינה שכל מה שנקרא אל חיינו, הוא מראה פנימה, ולכן כל סיטואציה היא שיעור. אם נפקח את העיניים ונסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת, ונשאל "מה זה בא ללמד אותי?", "איך אני יכול לצמוח מפה?", "איך זה מקדם אותי להיות יותר טובה?" – חיינו יכולים להשתנות.

הרבה מהשיעורים בחיים מסווים בתור סיטואציות לא נעימות, קשות, כאלה שאולי היינו מעדיפים להימנע מלחוות אותן או להיתקל בהן מלכתחילה. אבל… אם נפקח את העיניים, "נצא מהמערה", ונעז להסתכל על האמת כמו שהיא, נבחין כי מדובר בשיעורים הכי עמוקים וגדולים שלנו.

החל מהשיעור הראשון, כתבתי הארות והערות, נקודות למחשבה והרבה תובנות פסיכומטריות שאפשר בקלות להקביל להרבה נושאים בחיים. הבנתי שניתנה לי הזדמנות ללמוד מעבר, לא רק נוסחאות טכניות ואיך להצליח בפסיכומטרי- אלא שיטות חשיבה, גישות מועילות לחיים, וכלים מנטליים שעשויים לעזור לי להתקדם.

אני רואה במורה שלי אדם מעורר השראה, מעין מנטור, אדם שאני מעריכה מאוד. זו אחת הסיבות שמאז השיעור הראשון, בעקביות, סיגלתי לעצמי הרגל- אני מתחילה את השיעור עם דף חלק שמיועד אך ורק להערות ודברים חשובים שמלמדים אותנו, בראייה רחבה יותר, אבני דרך לחיים באופן כללי ומופשט יותר. עד כה אספתי מספר נכבד של כללים שכאלה שהפכו עם הזמן לנר לרגליי, סיכמתי את המשמעותיים ביותר לראות עייני:

22. מיקוד אישי. ארגון מסודר של הלו״ז. כתיבת המטרות שלנו בצורה ברורה. לדעת מה אני רוצה, ואיך אני הולך להשיג את זה.

23. צורת חשיבה התפתחותית ולימודית (הפקת לקחים).

24. קל מידי? לא מספיק טוב. ברגע שאתה רואה שדברים מתחילים להיות קלים מידי, זה סימן שאתה במדרון חלקלק, לא להיות שאננים. לאתגר את עצמינו.

החל מהשיעור הראשון, כתבתי הארות והערות, נקודות למחשבה והרבה תובנות פסיכומטריות שאפשר בקלות להקביל להרבה נושאים בחיים. הבנתי שניתנה לי הזדמנות ללמוד מעבר, לא רק נוסחאות טכניות ואיך להצליח בפסיכומטרי- אלא שיטות חשיבה, גישות מועילות לחיים, וכלים מנטליים שעשויים לעזור לי להתקדם. אני רואה במורה שלי אדם מעורר השראה, מעין מנטור, אדם שאני מעריכה מאוד.

זו אחת הסיבות שמאז השיעור הראשון, בעקביות, סיגלתי לעצמי הרגל- אני מתחילה את השיעור עם דף חלק שמיועד אך ורק להערות ודברים חשובים שמלמדים אותנו, בראייה רחבה יותר, אבני דרך לחיים באופן כללי ומופשט יותר. עד כה אספתי מספר נכבד של כללים שכאלה שהפכו עם הזמן לנר לרגליי, סיכמתי את המשמעותיים ביותר לראות עייני:

1. הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה- לבחון דרכים יעילות ומגוונות בדרך למטרה, לא לחיות על אוטומט. לדעת לא להסתפק בתשובה הנכונה, אלא למצוא את הדרך הנכונה ביותר.

2. מקצוענות- היכולת לדעת לעשות את הבחירה הנכונה, להכיר שיש אפשרויות רבות, אך לבחור ביעילה ביותר עבורינו, כל מקרה לסוגו.

3. לא לחסום תהליך לימודי בחיים רק כי הוא קשה כרגע- דברים משתנים. לכן תרגול, סבלנות, התמדה ועקביות מאוד חשובים בכל תהליך.