מה הקשר בין Ram Dass, איתן עזריה, אלן ווטס, ג'ו דיספנזה, מדיטציה, היאחזות ומטרות?

לאחרונה התחלתי לגוון בתוכן שאני קוראת וצורכת, לקחתי קצת צעד אחורה מג'ו דיספנזה ושאר חבריו ועברתי לקרוא ספרים ולשמוע פודקסטים מעט שונים (בנושאי יזמות, הורות וחינוך, מיניות ועוד נושאים שלא בהכרח קשורים אחר לשני).

כמו כן, שמתי לב שתרגול המדיטציה שלי נעשה תכוף פחות.

נחשפתי לפודקסט של איתן עזריה ממש במקרה אחרי שרכשתי את הספר "אמא מתאמנת" של אפרת לקט, ושעתיים אחרי נתקלתי בספוטיפיי בפרק משותף של שניהם, וכך נחשפתי לעולם חדש-ישן ומרענן מאוד עבורי!

כיאה לי, התחלתי בבינג' של הקשבה לפרקים (בעודי עושה ספורט, בפקקים, מבשלת וכו'), ולאט לאט התאהבתי ברעיונות ובמסרים המדויקים והמהממים של איתן שהזכירו לי מאוד את שאר המקורות להם האזנתי בתקופה האחרונה, במסגרת מעט שונה, רעננה וכזו שמאוד התחברתי אליה.

ההבנה המשמעותית שאיננו התוצאות שלנו, והדגש החשוב על הדרך, המאמץ
ובעצם – מי שאנחנו הופכים, שהוא הדבר החשוב באמת. ההפרדה החשובה ביננו לבין התוצאות שלנו, וההבנה כי אינן מגדירות מי אנחנו חשובה לאין שיעור ומשחררת מאוד.
יש לי המוןןןן מה לומר בנושא ואילו רעיונות מהממים ספגתי מהקשבה לפרקים, כמו גם לספר שכמובן שרכשתי וכבר הספקתי להקשיב לרובו.

להמשיך לקרוא

יומני הריצה שלי, חלק ב'

אז Fast forward, כחודש וחצי עברו לאחר הפוסט בו הכרזתי באושר גדול שהתאהבתי בחזרה בריצה, וכמה כיף משחרר, מלמד ואפילו קליל היה לרוץ את שנים עשר הקילומטרים האלה. יום למחרת הריצה, יצאתי לטיול בוקר של 20 ק"מ, בערב לריצה של 8 ק"מ (כי פשוט לא הספיק לי 😉)… ונקעתי את הקרסול (לא כתוצאה מנפילה אפילו). לא סתם נקע, אלא נקע מדרגה 2, כזה שעצר אותי לא רק מלעשות ריצות, אלא גם מלעשות הליכות – למשך כחודש!

והרי ספורט ותנועה הם חלק בלתי נפרד ממני. הייתי בטוחה שזה יעבור אחרי שבוע, אבל הכאב רק הלך והחמיר עד שהגעתי למסקנה שאין לי ברירה אלא לנוח. ניסיתי להילחם בו בהתחלה, לומר לעצמי שזה יעבור ממש עוד מעט, וגם לעשות הליכות (דבר שפשוט לא הלך לי. תרתי משמע).

ואז הגיע התובנה – שאולי, זה דווקא בא ללמד אותי משהו מאוד חשוב שלא הייתי מוכנה להקשיב לו כבר הרבה זמן…?

אולי הנקע הזה, שהסווה כדבר הכי תקוע ומעצבן שיכל להתרחש, בייחוד בתחילת תקופת המבחנים, הוא דווקא הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי? ומה למדתי מהמצב?

להמשיך לקרוא

מדיטציה (ג'ו דיספנזה)

מתוך כל ההרגלים שאי פעם אוכל לחשוב עליהם, כאלה שיש להם פוטנציאל לשנות את החיים מקצה לקצה – וכאלה שישפיעו ויותירו חותם בלתי נמנע על החיים, ללא כל ספק שעבורי מדובר במדיטציה.

נכון, ישנם מגוון הרגלים חיוביים ונפלאים שבעבר הייתי מזכירה לפני; כמו לקום מוקדם בבוקר, לקרוא ספרים, להתאמן ולאכול בריא, לסדר את המיטה בכל בוקר, לא לבלות את השעה הראשונה והאחרונה של היום מול הפלאפון, להסיר את ההתראות של האפליקציות… ואני בטוחה שיש עוד רבים וטובים.

אך ההרגל שהשפיע על חיי בצורה הדרמטית ביותר, המהירה, החיונית והיעילה ביותר – כזה שגרר שיפור בשאר תחומי בחיים, והביא לכך ששאר ההרגלים שהוזכרו למעלה פשוט באו מעצמם, בקלות רבה, ללא קושי וללא כל מאמץ או התנגדות – זה הרגל המדיטציה.

להמשיך לקרוא

Meditation

There is no such thing as 'bad meditation', there is only overcoming yourself. I truly stand behind this statement. As well, a thing that enlightened to me in one of my recent meditations is the idea that I am not only doing it for the benefits I receive at the present moment during the meditation, but the beautiful thing is actually the impact meditation has on the rest of the aspects of life, later on, after the act of meditating.

להמשיך לקרוא